#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. 1 החושב לשלוח יד בפיקדון האם חיייב ומנין?	ב&quot;ש מחייבים דכתיב &quot;על כל דבר פשע&quot; וב&quot;ה פוטרים דכתיב &quot;אם לא שלח ידו&quot;. [ומדבר פשע לומדים שגם ע&quot;י שליח חייב.]	בבא מציעא מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד. 2 הטה או הגביה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה או החמיצה האם משלם דמי כולה או רק הרביעית?	"נשברה - הטה אינו משלם אלא רביעית. הגביה ונשברה משלם דמי כולה.<p dir=""rtl"">החמיצה - אפ' היטה משלם דמי כולה דגירי דידיה ההני ליה.</p>"	בבא מציעא מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. 'הגביה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה' האם זה דווקה כשנטל? והאם ש&quot;מ האם שליחות יד צריכה חיסרון?<p dir=""rtl"">ומה הדין בארנקי?</p>"	"אמר שמואל אפ' לא נטל. ואין ללמוד מכאן שסובר ששליחות יד אינה צריכה חיסרון שי&quot;ל שכאן שאני שכל החבית נעשית שומר להאי רביעית.<p dir=""rtl"">רב אשי הסתפק במגביה ארנקי ליטול דינר ולא נטל עדין אם נאמר שהרי דינר משתמר אף בלא ארנקי או שעם ארנקי משתמר יותר. תיקו.</p>"	בבא מציעא מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מד.: זהב, כסף, נחושת, מי קונה את מי? ובמה זה תלוי?	"הכלל הוא שהפירות קונים את המטבע ואין המטבע קונה את הפירות.<p dir=""rtl"">מטבע נחושת - כיון שאינו חשוב וגם אינו יוצא הוי פירי בין לגבי כסף בין לגבי זהב. ואפ' אם יש מקומות שבו הוא יותר יוצא מכסף הולכים אחר רוב המקומות.</p><p dir=""rtl"">כסף לגבי עצמו - ודאי שנקרא מטבע וק&quot;ו לגבי נחושת כנ&quot;ל.</p><p dir=""rtl"">כסף לגבי זהב וזהב לגבי כסף - רבי בזקנותו וכן הוא במשנתנו סבר שהכסף הוא המטבע והזהב הפרי שכסף חריף טפי (דהינו יותר יוצא שמשתמשים בו יותר לקניה). בילדותו סבר (וכן דעת ר&quot;ש בנו בירושלמי) שהזהב הוא המטבע מפני שחשוב יותר. התנא ששיער את ערך הכסף לפדיון הבן וכד' ע&quot;פ הזהב ודאי שסובר שהזהב הוא המטבע שלא היה משער בדבר שאינו קצוב. דעת ב&quot;ה שאומרים שיכול אדם לעשות סלעי מעש&quot;ש דנרי זהב ודאי שסוברים שהזהב הוא המטבע, בדעת ב&quot;ש שאוסרים לעשות לל&quot;ק מפני שסוברים שהכסף הוא המטבע, ולל&quot;ב גם יודו שהזהב הוא המטבע וזה גזירה נפרדת.</p>"	בבא מציעא מד.:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד: האם אדם יכול לפדות סלעי (כסף) מעש&quot;ש על דינרים (זהב) ומה הטעם?<p dir=""rtl"">ומה הדין לחלל פירות מעש&quot;ש על דינרים ומה הטעם? </p>"	"לפדות סלעים על דינרים ב&quot;ש אסרו וב&quot;ה התירו.<p dir=""rtl"">ל&quot;ק: ודאי שאין לחלל טבעא על פירות אלא על טבעא אחר, ונחלקו האם זהב לגבי כסף טבעא הוי (ב&quot;ה) או פירי (ב&quot;ש). בפירות על דינרים ר&quot;ל אומר שלב&quot;ש אסור לפדות שאין פודים פרי על פרי ור&quot;י יוחנן אומר שלגבי פירות ודאי שזהב טבעא ופודים עליו מעש&quot;ש. [על לשנא זו קשה מאי 'יעשה' הוי ליה למתני 'מחללים', כיון שזה מדאורייתא.]</p><p dir=""rtl"">ל&quot;ב: [להו&quot;א נחלקו האם &quot;כסף&quot; &quot;כסף&quot; ריבה ומחללים כסף על כסף, או דאמרין &quot;הכסף&quot; כסף ראשון ואין מחללינן (ובירושלים ודאי מחללים). ונדחה שודאי כסף ריבה, ומחללים כסף על כסף] ונחלקו האם גוזרים שמא ישהה עליותיו (ב&quot;ש) או לא (ב&quot;ה). ונחלקו ר&quot;י ור&quot;ל האם גם בפירות על דינרים נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה או שכאן כו&quot;ע יודו כיון שהפירות נרקבים אין לגזור שישהה.</p>"	בבא מציעא מד:		
